אפרתי אהובה שלנו,
"מאז שהלכת הכול השתנה כאן ". פעם זו הייתה שורה בשיר של אהוד בנאי
שאהבת. היום זו המציאות. כי באמת אחרי לכתך שום דבר לא אותו דבר.
בסוף אוגוסט 2023, עת נקטפת בתאונת דרכים קשה, הוכנו בהלם ששינה את
חיינו. ניסינו לעכל את האובדן, ציינו 30 יום בערב סוכות. לאחר האזכרה, ניסינו
להרים את עצמנו ולהתאושש מהחודש הנורא. והינה בחג שמחת תורה פקד
את המדינה אסון ה-7 באוקטובר. אסון נורא שטלטל את כולם ולא הותיר אף
עין יבשה במשך השנה שחלפה. חודש לאחר לכתך מאיתנו, העולם השתנה
והתגלה ברוע, בשנאה ובאנטישמיות. המדינה שאהבת והכרת השתנתה והיא
עצובה וכאובה. המציאות - אחרת וקודרת.
המשפחה שלך השתנתה ואנו, הורייך ואחיותייך יעל ונוי, כבר לא כמו שהיינו.
משהו בנו כבה.
חיילים ואזרחים רבים כל כך נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים נתעבים. מלחמה
פרצה, עצב גדול פקד אותנו ואירועים קשים ומחרידים, מציפים כל יום מחדש
את אובדנך הפתאומי והטראגי.
האסון האישי שלנו נמהל עם האסון הלאומי וקשה לחזור לשגרה. כי אין שגרה.
מאז ה-30 באוגוסט, אנו חיים כל יום עם חסרונך. חגי תשרי עברו בלעדייך,
חנוכה - חג של ימי הולדת לנו, הורייך, חג הפסח, יום ההולדת שלך 35,
החתונה של נוי ואביאל המקסימים. יום הולדת 3 לעומרי המתוק, ואת לא היית
כדי לתת לו נשיקה וחיבוק. ובכל אירוע את חסרה והלב נצבט מכאב. אבל אל
תדאגי, חגגנו יום הולדת 3 לעומרי והוא היה שמח ומאושר. כל בני המשפחה
הרעיפו עליו אהבה ומתנות שעמעמו מעט את הכאב. ולמזלנו, הוא חמוד
ושמח, גיבור עם חוש הומור. בחתונה של נוי ואביאל היית בכל הלבבות.
חברייך הגיעו לשמוח איתנו והם כבר חלק מהמשפחה. ביום שישי האחרון,
עומרי חגג מסיבת סיום בגן , בקיבוץ שכל כך אהבתם. הוא רקד והשתתף והיה
מאושר.
אני רוצה שתדעי שבכל האירועים ובכל שנייה ביום את בליבנו. הולכים לישון
ומתעוררים עם דמותך הנערצת.
עם חלוף הזמן, אני מבינה שהיית אישיות מיוחדת ואחרת. טובת לב, אוהבת
חיים, אצילת נפש וחכמה כל כך. וגם - צנועה ומופנמת.
לא הספקנו הרבה. מגיל 18 עזבת את הבית וחיית את הצבא. חייך היו קצרים,
אך מלאי תוכן ומשמעות, עמוסים בחוויות. גדושים בעשייה למען בטחון המדינה
.חווית ילדות מושלמת, שירות חובה, לימודים אקדמיים, עבודה מעניינת, נסיעות
וטיולים אין ספור, ואפילו לצבא האמריקאי הגעת בפשטות האופיינית לך.
מפגשים וארועים עם חברותייך למסלול הקצונה, ותוך כדי – הקמת משפחה,
ועל כל אלו – הנחמה שלנו.
אני רוצה לספר לך מה עברנו במהלך החודשים האחרונים. הוזמנו למספר
טקסי הנצחה לזכרך. בכל טקס הדגישו את פועלך המקצועי, נתינתך הרבה
לחיילייך והאיכפתיות שאפיינה אותך. תמיד מתנדבת לעשות יותר ומעבר
לנדרש. מקפידה לפצח כל אתגר, קשה ומורכב ככל שיהיה.
ביחידת ממר"ם נערך יום עיון לקצינים ביחידה, שהוקדש לזכרך, בסימן זהירות
בדרכים. בערב זה שמענו הרצאות בנושאי סייבר ממומחים בתחום. בטח היית
נהנית מאוד ולא היית מוותרת. ישבתי והקשבתי, דרכך נכנסתי לעולמות
אחרים ומרתקים. עולמות שהיו שלך ועיקר עיסוקך בשנים האחרונות.
בבסיס הגדעונים )בה"ד (7 - סיום קורס קציני תקשוב הוקדש לזכרך, שם הכירו
הקצינים הצעירים את המורשת שלך, והערכים המאפיינים אותך, המקצוענות,
דבקות במטרה, הדאגה לפרט וחתירה למצויינות. כל הערכים שהיו חלק ממך
והביאו אותך להצלחה. בערב זה אל"מ רחלי סיפרה עלייך כאדם ובמיוחד על
תפקודך כקצינה מצטיינת. היא דאגה להעביר לקצינים הצעירים את הרוח
שלך, שילכו בדרכך ויאמצו את הדרך הפיקודית והאישית שלך.
, נקרא אחד הצוותים על שמך – "צוות אפרת",
בבסיס הטירונים "חוות השומר"
החיילים ביקרו אותנו בבית. שמעו עלייך, צפו בתמונות ובסרטונים והשתאו אל
מול ההישגים המקצועיים, ובמיוחד התרשמו מתמונות השיא שלך – קבלת פרס
בטחון המדינה מהנשיא, שר הבטחון והרמטכ"ל. בטירונות למדו החיילים על
התחנות בחייך, על האופן בו צלחת כל מכשול ומינפת אותו להצלחה. הם
סיכמו כל מסדר במשפט מעצים המתאר אותך.
" להפוך כל קושי להזדמנות". וזו הייתה דרכך. מי ידע שכך יהיה?.. שאחזור
לאחר 40 שנים לחוות השומר בנסיבות הנצחתך. אבל כל כך התרגשתי
וסגרתי סוג של מעגל בחיים.
שום דבר לא מנע ממך להגיע רחוק, להתקדם, לדבר מול קצינים בצבא
האמריקאי, לדרוש ולסגור עניינים בהחלטיות ובפשטות.
שום דבר לא מנע ממך לטוס ליבשות רחוקות, לחוות נופים ותרבויות.
הסקרנות והעצמאות שלך בלטו מגיל צעיר..
חבל לי, אפרת, שלא דיברנו יותר...שהמעטת לספר על עצמך. כי זה הביך
אותך ...כי היית מאוד פרטית, וגם לא רצית להדאיג, רצית להגן עלינו. אחרי כל
נסיעה חזרת מהר לשגרת העבודה. לחייך האישיים, אבל התמונות שבאלבום
מספרות את סיפור חייך.חברותייך מהילדות, מהלימודים, מהיחידה ןמהמסלול מלוות אותנו בכל אירוע,
והן כבר משפחה.
הן דואגות לעומרי ומזמינות אותו לבתיהם. זהר שומר ומטפל בעומרי נהדר
ואנו נפגשים איתם בכל הזדמנות. ומבלים סופי שבוע וחגים יחד. רק עומרי
בנוכחותו מצליח מעט להסיח את הדעת מחסרונך ולהעלות חיוך על פנינו.
והנה לפני כשבועיים, סבא הצטרף אלייך לשמיים. כן .. הוא לא התאושש
מלכתך בטרם עת. ומרגע היוודע לו האסון מצבו הלך והתדרדר. ומעולם לא
הצלחתי לדבר איתו על האסון. פשוט לא הייתי מסוגלת וגם הוא. אז את לא
לבד שם. שמרו עלינו מלמעלה שניכם.
תדעי שאת בליבנו לנצח. זה אף פעם לא יהיה שלם...ומקווים למצוא שקט..
וכוחות להמשיך לאורך.
רוצה רק לספר לך שמידי יום שבוע ביום שישי, חברותי מבית ספר ארלוזורוב
קרית חיים אופות עוגות ושולחות לחיילים בצפון, והכל מוקדש להנצחתך. אז
את גם בלב חיילינו בגבול הצפוני. גם הוא יודעים וקוראים עלייך.
שיר – בחרתי להשמיע לכולם ולך את השיר של הזמר האהוב עלי דני רובס
"מוקפת באור" כי זו מי שאת.