12.5.2024
הספד ליום הזיכרון הראשון – אפרת שלנו
אפרתי שלנו,
לא מאמינה שאנחנו עומדים כאן היום מול קברך. יום זיכרון - יום שתמיד היה עבורך חשוב, משמעותי ומלא במחויבות להתייצב ליד קברי הנופלים, בחלקות הצבאיות. נתת כבוד לחיילים שנפלו בכל ימי הזיכרון כתלמידה וכקצינה בצה"ל. כולך נתינה וכבוד ליום החשוב. ערכים שגדלת עליהם בילדותך ובגרותך.
אפרתי, מאז שהלכת הכול השתנה כאן, העולם השתנה והתגלה ברוע ובאנטישמיות. המדינה השתנתה והיא עצובה וכאובה. המציאות - אחרת וקודרת. מצב הרוח הלאומי - לא משהו.
המשפחה שלך השתנתה ואנו הורייך ואחיותייך כבר לא כמו שהיינו.
בסוף אוגוסט, עת נקטפת בתאונת דרכים קשה, ניסינו לעכל את האובדן, ציינו 30 יום בסוכות. והינה בחג שמחת תורה פקד את המדינה אסון ה-7 באוקטובר. אסון נורא שטלטל את כולם ולא הותיר אף עין יבשה.
חיילים ואזרחים רבים כל כך נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים נתעבים. מלחמה פרצה, עצב גדול פקד אותנו ואירועים קשים, המציפים כל יום מחדש את אובדנך הפתאומי והטראגי. האסון האישי עם האסון הלאומי מתערבבים ואין דרך לחזור לשיגרה.
מאז אנו חיים כל יום עם חסרונך . חגי תשרי עברו בלעדייך, חנוכה חג– האור, ימי הולדת, פסח, יום ההולדת שלך 35, החתונה של נוי ואביאל. ובכל אירוע את חסרה והלב נצבט מכאב.
ובעוד כמה ימים נחגוג יום הולדת שלוש לעומרי בנך ואת אינך.
מה עושים? מה אומרים? איך חוגגים בלעדי אמא?
אני רוצה שתדעי שבכל האירועים ובכל שנייה ביום את בליבנו. הולכים לישון ומתעוררים עם דמותך הנערצת.
עם חלוף הזמן, אני מבינה שהיית אישיות מיוחדת ואחרת. טובת לב, תאוות חיים, אצילת נפש וחכמה כל כך.
לא הספקנו הרבה. חייך היו קצרים, אך מלאים בחוויות. גדושים בעשייה למען בטחון המדינה.
חיים המלווים בחברות וחברים שצברת בתחנות חיים שונות, נסיעות וטיולים אין ספור. ועל כך נחמתנו.
במהלך 9 החודשים האחרונים היינו במספר טקסי הנצחה לזכרך. בכל טקס הדגישו את פועלך המקצועי, נתינתך הרבה לחיילייך והראש הגדול שאפיין אותך. תמיד מתנדבת לעשות יותר ומעבר לנדרש. מקפידה לפצח כל אתגר, יהיה קשה ומורכב ככל שיהיה.
בממר"ם נערך יום עיון לקצינים בסימן זהירות בדרכים עם הרצאות בנושאי סייבר. בטח היית נהנית מאוד בהרצאות.
בבסיס הגדעונים (בה"ד )7 סיום קורס קציני תקשוב הוקדש לזכרך, שם למדו הקצינים את מורשתך, והערכים המאפיינים אותך, המקצוענות, החתירה למצוינות, הדבקות במטרה והדאגה לפרט. כל הערכים שהביאו אותך להצלחה.
בבסיס הטירונים חוות השומר, נקרא אחד הצוותים על שמך – צוות אפרת, החיילים ביקרו אותנו בבית. שמעו עלייך, ראו סרטונים והשתאו אל מול ההישגים המקצועיים, והשיא – קבלת פרס בטחון המדינה. בטירונות למדו החיילים על התחנות בחייך, על השגייך, על האופן בו צלחת כל מכשול ומינפת אותו להצלחה. הם סיכמו כל מפקד במשפט מעצים המתאר אותך.
"להפוך כל קושי להזדמנות".
בשבוע האחרון הוזמנו לטקס בבית ספר וייצמן בנהריה. בית הספר היסודי, בו למדת והתעצבת.
שם חנכו קיר נופלים חדש, במעמד ראש העיר שהגיע לחלוק כבוד למעמד.
בקיר הנציחו אותך לצד שני בוגרים נוספים:
לוחם הימ"ם יוראי כהן, שנפל ב-7 באוקטובר בהגנה על תושבי העוטף, ולצד מפל אדם שנרצחה במסיבת הנובה ברעים.
כולכם למדתם בוויצמן.. אובדנכם יהווה השראה ותקווה לעתיד טוב יותר לתלמידים הצעירים שיחלפו על הקיר וילמדו את מורשתך ומורשת הנופלים כולם. שתהוו השראה לדור הצעיר.
אכן מציאות הזוייה. מי היה מאמין?!
אפרתי,
לסיום, אני רוצה לספר לך שעומרי ילד שמח, מצחיק, שובב וחכם. נותן לנו אור ורגעי אושר. הוא צופה בתמונתך, מספר לך דברים ומנשק אותך. את בליבו לעד. נשמור עליו ונחגוג לו יום הולדת שמח עם המשפחה.
אני מקווה שנצליח לעמוד באתגרים שניצבים בפנינו. מבטיחים לעשות את הטוב שאנו יכולים. להפיץ את מורשתך ולהנציח את זכרך.
את בליבנו, זוכרים, מתגעגעים ועדיין לא מאמינים!!